איך לפעמים מצליחים לקלקל

אני אוהב את המשחק Airport City. אםר אתם זוכרים (ואם לא תלחצו כאן), למרות שמדובר במשחק כלכלי כבד מאוד, ולמרות שההתקדמות במשחק מאוד תלויה בעזרה מסיבית של חברים, המודל הכלכלי לא רע ואחרי התעקשות (קצת) וסבלנות (הרבה), הצלחתי לראות איך העיר ושדה התעופה מתפתחים למשהו שאני בהחלט יכול להתגאות בו.

אבל עכשיו נתקלתי בתקרת זכוכית במשחק הזה.  יותר נכון: תקרת "אם לא תכניס את היד לארנק, אתה למעשה תהיה תקוע".

במה דברים אמורים? אם אתם זוכרים את הביקורת על המשחק (אתם יכולים למצוא אותה כאן, אם אתם לא זוכרים), אחת העלויות הגדולות ביותר במשחק היא רכישת שטחים חדשים לטובת הגדלת העיר או שדה התעופה. לאט לאט, אבל בקצב בטוח, עלות הוספת השטחים הלכה ועלתה והגיעה, לפחות במגרש האחרון שרכשתי, ל-20,000 מטבעות משחק. הרבה קשה, אבל בהחלט מקובל כי זה דורש השקעה במשחק בשלבים המתקדמים שלו.

רוצים הרחבה? שלמו בכסף אמיתי

כבר בהרחבה ה-11 ב-Airport City נדרשים להושיט יד לכיס כדי לעשות את זה. הנה ההודעה שמקבלים ברגע שמגיעים לשם

אבל, לצערי ואכזבתי, כדי לרכוש את תוספת השטח הבאה אני כבר זקוק ל-20 שטרות משחק. כן, אלה שרוכשים בחנות תמורת כסף אמיתי. אמנם בכל פעם שעולים רמה מקבלים שטר אחד, אבל קשה מאוד לצבור 20 שטרות, במיוחד ששום דבר בדרך לא מכין את השחקן למצב הזה.

לדעתי הפרטית מדובר במשהו שלא מקובל ולא צריך להיות מקובל. מותר לדרוש כסף עבור בניינים מיוחדים, כאלה שעוזרים לשחקן להתקדם מהר יותר או טוב יותר, אבל דרישה כזו כבר עוצרת את השחקן במקום ולמעשה ממש חוסמת את המשך המשחק, אלא אם כמובן מוכנים לשלם.

אני עדיין משחק במשחק, אבל הורדתי את הקצב. גם הבעתי את מחאתי בפני מפיצי ומפתחי המשחק. בינתיים אין שינוי.

מה דעתכם? אני מגזים או צודק? מתי כן אפשר לדרוש כסף ומתי לא?

תגיות: , ,

אין תגובות עדיין.

כתיבת תגובה